סיפורה של נערת ליווי במועדון

המוזיקה התפרצה סביבה, הצלילים השזורים זה בזה היו עדינים ומפתים כמו מגע משי, חזקים כמו גלי ים המתנפצים על צוק. הקצב חדר לגופה, והיא הרגישה כאילו פעימות ליבה מסונכרנות עם הבסים שהרעידו את המקום. היא רקדה בעיניים עצומות, מחייכת לעצמה, נעה קלות תחת השפעת שילוב מסוכן של טקילה ועקבים גבוהים. גופה התפתל, ידיה התוו מסלולים אקראיים על עצמה. כשהיא רקדה, לא היה לה אכפת איך נראתה, האם היא תואמת את הדימוי העצמי המסתורי והחמקמק שגיבשה לעצמה.

מפעם לפעם גופים זרים נגעו בה קלות, והיא פקחה עיניים, מחייכת, מנידה בראשה לשלילה ומחליקה למקום אחר במועדון. האנונימיות במועדון הייתה עבורה מפלט מושלם. היא חיפשה מוזיקה, אלכוהול, תנועה, חופש.

האוברול השחור שלה נצמד לגופה כמו עור שני, אבל היה הרבה יותר צנוע מהבגדים של רוב באות המועדון. מחוכים, רוכסנים ובגדי עור מינימליים מילאו את המקום, והיא הבינה שנקלעה שוב למועדון פטישיסטי. היא מעולם לא טרחה לבדוק מראש לאן היא הולכת, שופטת את המועדון על פי המוזיקה והטקילה בלבד – והפעם המקום היה מושלם בשני הפרמטרים.

המבטים סביב צרבו בעורה. היא אהבה את זה – אהבה להרגיש סקסית. למרות שרקדה לבד, היא ידעה שהיא רוקדת כמו שהיא אוהבת – בתשוקה, ללא בושה, משדרת חושניות טבעית מכל תנועותיה. כשהמבטים ממוקדים בה, היא פורחת, מתמלאת באנרגיה שמחזיקה לכל השבוע.

היא פילסה את דרכה לבר, מסמנת לברמן שימזוג לה עוד שוט. הגוף שלה לא הפסיק לנוע, הירכיים מתווות שמיניות, הראש נע בקצב המוזיקה. היא ידעה שהוא מסתכל עליה עוד לפני שאיתרה אותו בקהל. הוא לא היה הראשון שבחן אותה הערב, אך מבטו היה שונה – כאילו הכיר אותה אינטימית. הוא התקדם לעברה בנחישות, ללא הסרת קשר עין. המבט שלו הלך והתחמם ככל שהתקרב, הופך לתאווה טהורה. הוא נעצר לידה, נשען בגבו על הבר. היא ליקקה את שפתיה היבשות. אם הם לא מכירים, היא לגמרי בעד היכרות. הוא היה מגרה, והיא רעבה.

"רוצה טעימה?"

היא מצמצה, מופתעת. האם דיברה בקול? היא ניסתה לחשב במהירות כמה שוטים שתתה, ומגיעה למסקנה שזה לא מספיק כדי לגרום לה לדמיין דברים. "סליחה?" היא כחכחה בגרונה.

הוא חייך. "איך תדעי אם את רוצה להיות שלי, אם לא תקבלי טעימה?"

"טוב," היא חשבה לעצמה, "זה רק משתפר." עכשיו היא רשמית יכולה להוסיף לרזומה שלה את התואר מגנט-אנושי-למטורפים-אגוצנטריים.

היא חייכה חיוך קר ומנומס והתכוננה לענות, אך הוא התכופף לעברה, קוטע אותה. "אני רוצה להצליף בך," הוא אמר ברצינות גמורה. "כאן. רציתי מהרגע שראיתי אותך רוקדת."

היא הביטה בו, מופתעת. עדיין מטורף אגוצנטרי, אבל מעורר. הוא שלף ממגירה מתחת לבר שוט שחור עם זנבות עור ארוכים. היא הרימה גבה, והוא ציין שהוא עובד כאן.

היא בחנה את השוט בעיניים סקרניות. הזנבות היו רכים למגע, ארוכים, וכל אחד מהם הסתיים בקשר קטן. היא ליטפה אותם, מכרסמת את שפתיה, מרגישה את המוזיקה שמקיפה אותה ומשלהבת אותה. "איפה?" היא שמעה את עצמה שואלת. הוא חייך, אחז בידה והוביל אותה לקיר האחורי של המועדון. הקיר היה מצויד בטבעות ואזיקים, חלק מקונספט המקום. מבט חטוף מסביב גילה לה גם אנשים אחרים מתמסרים לרגעים אינטימיים שלהם.

הוא לחש באוזנה, "כאן. אני רוצה שיראו אותך, שיריחו את התאווה שלך." ידיה אחזו בטבעות שעל הקיר, והוא עיסה את גבה, מכוון אותה לעמידה הנכונה. הסקרנות והחושניות שלה גאו – כל צליפה של השוט הייתה שילוב מענג של כאב והנאה. היא ידעה שכל מי שסביבה רואה אותה, ורצתה בכך.